מה מסתתר תחת חוסמסה / שושי בנדבה

צילום: פרידן משה, אתר לע"מ

הוא עומד שם במעלה הגבעה ברחוב ראשי בחולון. את שוליו מעטרת גינה. כביכול עוד מבנה, עוד גינה ציבורית לטייל בה עם הכלב, או סיבוב עם הקטנים בעגלה...

פעם מזמן. בין שנות שנות ה 30 עד 1948 ממש אותה אדמה בערה.

חוסמסה. המבנה ששימש מקום אימונים להגנה. בו נמצאת בו באר מים שרק מעטים אז ידעו שבקרקעית שלה, עמוק עמוק, נמצא סליק ובו כלי הנשק שעזרו להקים מדינה.

החול בו ילדינו היום משחקים בכאילו, הילדים של אז שיחקו באמת. ברובים, במלחמה, למען חופש והקמת מדינה. למען הזמנים שלנו היום, בהם אנו זוכים בטעם העצמאות.

"אפילו לא היו לנו מדים. לבשנו מה שהיה בבית. שיקרנו להורים כדי שנוכל להגיע אל החולות הללו להתאמן בלחימה, לדעת לחבוש, לכבוש, לקחת חלק בהקמת מדינה." מילים שיצאו מפי לוחמת, שאז הייתה בסה"כ נערה.

למעלה באותו מבנה שכן לו שומר הבאר אדון אוסטר זליג ביחד עם אישתו והילדים. בנה להם נדנדה בין העצים ובריכת דגים קטנה שלא יחושו בבדידות. והאישה? סבלה את הריחוק מהכל, את החולות הלא נגמרים שמעטרים את הנוף האין סופי .אותה אישה  הצליחה להסיט את יגונה ולהניח במקומו נחמה באפייה.

איך מגיעים מצרכי מזון למקום כה מרוחק בו אין כלום חוץ משממה?

אותו אוסטר זליג היקר היה עולה על חמורו, שבקושי רב צלח את החולות הטובענים וגמע מרחקים למען אישתו, שהוסיפה טעם וריח של בית לשממה.

בין האפייה לבישולים ,בשביל שתחוש שגם היא לוקחת יד בהקמה מדינה, הייתה מכבסת את הבגדים על גג הבניין ובו זמנית גם תצפתה. כשמרחוק ראתה את האויב קרב, הייתה מיד מחליפה את הכביסה הלבנה בצבעונית כדי שהלוחמים למטה יחביאו את הנשקים ויסתירו כל ראיות לכך שמשהו היסטורי קורה שם. מורס, הליוגרף, פנסים, דגלים, בכל דרך אפשרית אותתו ממרומי בניין חוסמסה. הכל מתוזמן ומחולק בין כולם.

כרזה של אירגון ההגנה, אתר לע"מ

לא רחוק מהבניין, כמה מטרים ספורים, בזמן מלחמת יום העצמאות נסללה דרך הביטחון שחיברה בין תל אביב ובין מושבות הדרום והובילה לירושלים ולנגב. שיירות אנשים הובילו דרכה ציוד, מזון, נשק ותחמושת ליישובים הנצורים והמרוחקים. בדרך זו הובלו פצועי המלחמה שנזקקו לטיפול בביה"ח. לא פעם אזל מלאי משככי הכאבים ואותם פצועים נאלצו לסבול שעות ארוכות עד להגיעם לבית החולים.

חוסמסה שימשה תחנה בדרך זו, בה לעיתים נאלצו חיילים לעצור ולהסתתר אחרי חביות מפני יריות שהגיעו מכיוון הפילבוקס.

שרידים מאותה דרך נשמרו. אם תצאו לטייל באזור תוכלו לעצור ולראות. 
אז בפעם הבאה שתעברו ליד בניין חוסמסה תזכרו שזהו לא סתם עוד בניין או מוזיאון, או עוד גינה להעביר בה את אחה"צ. זהו שריד מתקופה חשובה, זה מקום בו האדמה רעדה למען הקמת מדינה.

ואם תטו את אוזניכם אולי תוכלו לשמוע בין רישרוש העלים את קולות הלוחמים על חולות חוסמסה החמים.

על הכותבת: שושי בנדבה שחקנית קומיקאית, בלוגרית וזמרת. מעבירה עברי סטנדאפ בהתאמה אישית לאירועים ומרצה על הומור ורושם ראשוני.

מטרים ספורים מהבניין, בזמן מלחמת יום העצמאות נסללה דרך הביטחון שחיברה בין תל אביב ובין מושבות הדרום והובילה לירושלים ולנגב. שיירות אנשים הובילו דרכה ציוד, מזון, נשק ותחמושת ליישובים הנצורים והמרוחקים. בדרך זו הובלו פצועי המלחמה שנזקקו לטיפול בביה"ח. לא פעם אזל מלאי משככי הכאבים ואותם פצועים נאלצו לסבול שעות ארוכות עד להגיעם לבית החולים. חוסמסה שימשה תחנה בדרך זו, בה לעיתים נאלצו חיילים לעצור ולהסתתר אחרי חביות מפני יריות שהגיעו מכיוון הפילבוקס.

שרידים מאותה דרך נשמרו. אם תצאו טייל באיזור תוכלו לעצור ולראות. אז בפעם הבאה שתעברו ליד בניין חוסמסה תזכרו שזהו לא סתם עוד בניין או מוזיאון, או עוד גינה להעביר בה את אחה"צ. זהו שריד מתקופה חשובה, זה מקום בו האדמה רעדה למען הקמת מדינה.

ואם תטו את אוזניכם אולי תוכלו לשמוע בין רישרוש העלים את קולות הלוחמים על חולות חוסמסה החמים.